פסק-דין בתיק ת"א 1127-07

כללי :

1. לפני תביעה ותביעה שכנגד. התובע נתבע שכנגד (להלן :"הנתבע") הגיש תביעה קטנה בגין תיקון לקוי שלטענתו ביצעו התובעים ברכבו. הנתבעים תובעים שכנגד (להלן: "התובעים") הגישו תביעה שכנגד בגין דמי חנייה בסך של 55,321 ש"ח.

2. תביעת הנתבע בגין התיקון הלקוי ברכבו הועברה מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט שלום בהתאם להחלטת כבוד השופט אלון אינפלד, מיום 3/09/07.  מאחר והנתבע לא הסדיר את תשלום האגרה לא ניתן פסק דין לעת עתה בתביעה זו.

טענות התובעים:

3. ביום 19/5/03 הכניס הנתבע את רכבו למוסך בבעלות התובעים. הרכב היה לאחר תאונה קשה ולבקשת הנתבע, ניתנה הצעת מחיר לתיקון הרכב בסך של 2,000 ש"ח כאשר החלקים, כחריג, יסופקו על ידי הנתבע.

4. התובעים פנו מספר רב של פעמים אל הנתבע בבקשה שימציא את החלקים לתיקון הרכב, כפי שהוסכם. מאחר והנתבע לא הביא את החלקים שלחו התובעים ביום 13/7/03 מכתב דרישה לנתבע  להביא את החלקים שאם לא כן יחויב בדמי חנייה במוסך.

5. עוד טוענים התובעים כי בחלוף 8 חודשים מאז תוקן הרכב ומכיוון שעדיין לא טרח הנתבע לקחתו, נשלח ביום 4/2/05 מכתב התראה על מנת שיוציא את רכבו מהמוסך.

6. לבסוף נאותו התובעים לתשלום של 500 ש"ח מהנתבע ובלבד שיטול את הרכב מחצר המוסך. לשיטת התובעים, הם נתנו הנחה לנתבע בגין התיקון שבוצע, כתמריץ להוצאת הרכב מהמוסך. אך הנתבע עדיין לא הוציא את רכבו.

ביום 23/09/04 הוציא הנתבע בחשאי את הרכב מחצר מוסך התובעים ולקח אותו לבדיקה בסוכנות פולקסוואגן ולאחר מכן החזירו למוסך התובעים.

7.  הרכב שהה במוסך מיום 05/03//19 ועד ליום 15/5/06 עת נגרר על ידי המשטרה בחשד לזיוף. המדובר בתקופה של 1,083 יום לפי תעריף חנייה של 40 ש"ח ליום בצירוף מע"מ (46.2 ש"ח) מכאן שסכום חובו של הנתבע הינו 50,034 ש"ח.

טענות הנתבע:

8. התיקונים שבוצעו ברכבו לא בוצעו כראוי וכאשר חתמו הצדדים על ההסכם כי ישלם סך של 500 ש"ח וייקח את הרכב, סרבו התובעים למסור לו את הרכב.

9. עוד נטען כי לא נאמר לו שיחויב בדמי חנייה במידה ולא יוציא את רכבו מהמוסך וכי התובעים הפרו את ההסכמה שנחתמה ביניהם ביום 15.4.04 בכך שלא הסכימו למסור לו את הרכב לאחר ששילם את 500 ש"ח.

10. התובעים גרמו לו נזק בכך שלא נתנו לו את הרכב שהרי מדובר ברכב משנת 2002 העולה כ - 220,000 ש"ח  וככל שהרכב שהה בחצר התובעים נגרמה לו ירידת ערך משמעותית. (סעיף 13 לכתב ההגנה שכנגד).

 נטל הראייה

11. בדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת נחמה נצר מיום 22/3/09 הודו התובעים כי לא בוצעו כל התיקונים ברכבו של הנתבע ועניין זה אף הוסכם בכתב בין הצדדים ביום 19/5/03.  לטענת התובעים מי שסיכל את ביצוע ההסכם הינו הנתבע. כב' השופטת נצר קבעה כי זו טענת הודאה והדחה ולפיכך, יחלו התובעים בהבאת הראיות.

מדוע לא תוקן הרכב:

12. בחקירה ראשית נשאל התובע 1 לעניין ההתקשרות בין הצדדים ותיקון הרכב והוא העיד כדלקמן:

"היה רכב עם תאונה קשה, והוא ביקש להרכיב רק את החלקים. הביא הרכב עם מכה בצד שמאל לפי הצעת מחיר, ליישר ולהרכיב בלבד, ולא מעניין אותכם אם מיכני או לא מיכני. הכנסנו את הרכב ומחכים לחלקים והחלקים לא הגיעו הרבה זמן, כמה חודשים, והוצאנו את הרכב הצידה, ומצלצלים אליו ומה עם החלקים, ובסוף הוא הביא חלקים פגומים ואיכשהו הרכבנו ונפתח ונסגר יפה,..." (עמ' 3 לפרוטוקול).